בית אבות וייעוץ סיעודי

בית אבות סיעודי נועד לסייע לבני גיל הזהב שאינן מסוגלים לבצע פעולות יומיומיות פשוטות ושזקוקים לפיקוח רפואי סביב השעון.התפתחות המדע והרפואה הביאה לעלייה משמעותית בתוחלת החיים. ישראל מדורגת גבוה בין המדינות שבהן תוחלת החיים גבוהה במיוחד. יחד עם זאת, לא תמיד נשמר הקשר בין תוחלת חיים לאיכות חיים. הרפואה בימינו יכולה להאריך את החיים גם אשר איכות החיים נמוכה מאוד. כאשר חוצים גילאים מסוימים ישנה ירידה משמעותית ברמת התפקוד ובכושר הפיסי: בעיות ראייה קשות, עצמות שבירות, בעיות שמיה קשות כל אלו מקשות על התפקוד היומיומי. אך הגיל לעיתים פוגע לא רק בכושר הפיסי שלנו אלא גם המנטאלי: אלצהיימר, דמנציה ובעיות זיכרון אחרות מסכנות את החולה.

במצבים אלו אין מנוס להעביר את יקירינו לבית אבות סיעודי. נטיית הלב היא להשאיר אותם בביתם, בסביבה המוכרת להם שמלאה בזיכרונות טובים ולהביא להם מטפל צמוד. יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם מטפל צמוד אינו מהווה מענה מתאים לכל המצבים שכן  האחריות היא על אדם אחד בלבד שלא נמצא עם הקשיש 24 שעות ביממה בעוד בבית אבות סיעודי ישנו צוות שלם שמטפל. בנוסף,  כמן כן אין  באפשרות המטפל להעניק טיפול רפואי במקום. במצבים שהצב הבריאותי מדורדר מאוד: אירועי לב חוזרים ונשנים, איבוד הכרה וכולי, החזקת המטופל בבית עלולה להיות כרוכה בסבל רב עבורו. בבית אבות סיעודי יש לדיירים אחות צמודה שמסייעת להם בכול הפעולות הנדרשות:לבוש, האכלה, רחיצה וכולי. במוסדות סיעודיים ישנה השגחה רפואית מלאה 24 שעות ביממה ממש כמו בית חולים. בית אבות סיעודי ערוך למקרי חירום רפואיים. עיקר השירותים של בית אבות סיעודיים הם בתחום הרפואי. המטרה הינה להבטיח טיפול רפואי נאות ומקצועי. בניגוד לדיור מוגן, בגלל מצבם של הדיירים, אין בבתי אבות סיעודיים שירותים נוספים כגון פעילויות חברתיות ואינטלקטואליות. בתי אבות סיעודיים יכולים להיות בבעלות פרטית או ממשלתית. למשפחות שלא יכולות לממן מגורים בבית אבות כזה המדינה היא זו שממנת את השהות.  מן הסתם בבתי אבות סיעודיים פרטיים ישנם.

מעבר לבית אבות סיעודי הינו צעד קשה עבור בני המשפחה. זהו צעד כואב שכן מדובר בעזיבת הבית לצמיתות ומעבר למקום זר. יחד עם זאת, זהו הפתרון הטוב ביותר לקשישים שאינם מסוגלים לתפקד בעצמם.

קשישים רבים מבכרים את האופציה של מגורים בבתי אבות על המשך מגורים בבית שלהם. לצערנו, המשך מגורים בבית גם אם מתאפשר להם מבחינה תפקודית גוזר עליהם לא אחת חיי בדידות. רבים מבני גיל הזהב סובלים מתחושת של חוסר ערך ובדידות קשה: המשפחה לא תמיד גרה בקרבת מקום, חלקם אלמנים.אלמנות ובכלל חיי החברה מצומצמים מאוד. אך לא רק חיי החברה מהווים בעיה. רבים מהקשישים לא יכולים להמשיך לחיות בבית לבדם מבלי שהדבר יסכן אותם. הזקנה מביאה איתה ירידה בתפקודים הפיסיים והמנטאליים: עצמות שבירות, ראיה שמתדרדרת, בעיות שמיעה, בעיות זיכרון וכולי.  כתוצאה מכך, כפי שמצביעים,מחקרים רבים, רבים בני הגיל הזה מפתחים דיכאון ברמה כזו או אחרת. שינויים אלו הם שינויים שמצריכים זמן הסתגלות. אלו שהשינויים לא מפסיקים, אין הפוגה בהתדרדרות. אם הפוגה קיימת אזי היא לפרק זמן מסוים. ההתדרדרות והשינויים הגופניים והמנטאליים ממשיכים לתת את אותותיהם כך שכל פעם צריך להסתגל מחדש.
בתי אבות באים לענות על הצרכים של שכבת גיל זו שלא נענים כשהם ממשיכים לחיות בבית: השגחה רפואית צמודה, בטחון אישי, חיי חברה, פרטיות . המטרה הראשונה של בתי האבות היא להבטיח השגחה רפואית מלאה 24 שעות ביממה. בבתי אבות יש רופא כונן וצוות רפואי שנועד לטפל בקשיש ולדאוג שיקבל את הטיפול התרופתי שהוא זקוק לו. כמו כן, בתי אבות ערוכים למקרי חירום שונים מה שבבית גם אם יש לחצן חירום ו/או מטפל צמוד לא מתאפשר. יתר על כן, הסיבוב ביומי או השבועי בקופות חולים אצל אחות והרופא ובבתי מרקחת נחסך להם. במקרים סיעודיים יש להם השגחה צמודה ומטפלים שמסייעים להם בכל הפעולות היומיומיות כגון אכילה, רחיצה, שירותים וכולי.
בנוסף, בתי אבות רבים מודעים לצורך של בני גיל הזהב בפעילויות גופניות, חוויתיות ואינטלקטואליות. קשישים רבים נהנים מחיי חברה ותרבות עשירים במוסדות אלו. שוב הם עם בני גילם, מפתחם אינטראקציות חברתיות ונהנים מפעילויות העשרה שונות. מרכיב הביטחון האישי גם הוא מהווה שיקול משמעותי במעבר לבתי אבות. קשישים רבים חוששים להישאר לבד בבית בעקבות מחשש שיפרצו לביתם ויתקיפו אותם, מעבר לבית אבות מקנה להם בטחון שכן כל בית אבות מאובטח ויש בו שמירה 24 שעות ביממה.